בחודש מרץ 2025, בפעם הראשונה בהיסטוריה, מחשב קוונטי ניצח מחשב קלאסי על משימה אמיתית מהעולם — לא על בעיה שתוכננה מראש כדי שיפסיד לה. הניצחון היה קטן — 12 אחוז מהיר יותר בסימולציה של מכשיר רפואי. אבל הניצחון לא היה חשוב בגלל הגודל שלו. הוא היה חשוב בגלל שקרה בכלל. האחים רייט לא עפו לירח בפעם הראשונה. הם עפו 36 מטרים. הפיזיקה לא שאלה כמה.
בואו נעצור רגע כדי להבין, מה זה בכלל מחשב קוונטי?
דמיינו שאתם צריכים למצוא את הדרך הקצרה ביותר בין מאה ערים. מחשב רגיל יבדוק מסלול אחד, ואז עוד אחד, ואז עוד אחד — אחד אחרי השני, עד שיגיע לתשובה. הוא מהיר מאוד, אבל הוא עדיין עובד ברצף. מחשב קוונטי בודק את כל המסלולים האפשריים בו-זמנית. כולם ביחד, במקביל, ברגע אחד.
איך זה אפשרי? כי במקום שמחשב קלאסי עובד עם מתגים שהם פועל או כבוי — אחד או אפס — מחשב קוונטי עובד עם יחידות שיכולות להיות גם וגם בו-זמנית. כמו מטבע שמסתובב באוויר: לפני שנוחת, הוא לא עץ ולא פלי. הוא שניהם. רק כשמסתכלים עליו — הוא מחליט. בפיזיקה הזו, כוח החישוב לא גדל בהוספה — הוא גדל בהכפלה. כל יחידת חישוב שמוסיפים מכפילה את מה שכבר יש, לא מוסיפה עליו.
למה זה לא הגיע אלינו עד עכשיו?
כי הדבר הכי קשה הוא לשמור על אותה “מסתובב באוויר” — המצב שבו המחשב עדיין לא בחר. כל רטט קטן, כל חום, כל הפרעה חיצונית — מכריחה אותו לבחור מוקדם מדי, ובזה הוא מפסיד את כוחו. המפתחים קראו לזה “רעש”, ועשרים שנה של מחקר עסקו בשאלה אחת: איך מגנים על המחשב מפני הרעש שמסביב. בשנתיים האחרונות, הפתרונות התחילו לעבוד.
שלושה יישומים לעתיד הקרוב, כשהדבר הזה יהיה מסחרי:
הראשון הוא פיתוח תרופות. כל תרופה היא בעצם מולקולה שצריכה להיכנס לגוף ולעשות דבר אחד ספציפי בלי לשבש עשרה דברים אחרים. לעצב מולקולה כזו דורש הבנה מדויקת של הכימיה — בדיוק הסוג של חישוב שמחשב קוונטי מצטיין בו. תרופה שלוקחת היום עשר שנים לפתח — עם מחשוב קוונטי, חלק מהשנים האלה (או כולן) יכולות להיחסך. מי שירפא סרטן מסוים לא יהיה בהכרח הרופא החכם ביותר. הוא יהיה מי שהיה לו המחשב הנכון.
השני הוא כל בעיה שיש בה הרבה אפשרויות ואתה צריך למצוא את הטובה ביניהן. ניהול שרשרת אספקה גלובלית, בניית תיק השקעות שמאזן מאות משתנים, תכנון לוגיסטי של אלפי משלוחים — כולן בעיות שמחשב קוונטי פותר בשבריר הזמן שלוקח למחשב רגיל. לא מדובר בשיפור של אחוזים בודדים. מדובר בשיפור של סדרי גודל.
השלישי — והגדול ביותר בטווח הארוך — הוא הצירוף עם הבינה המלאכותית. ה-AI שכולם מדברים עליו היום עובד על שבבים שצורכים חשמל בכמויות שהזכרנו כאן לא פעם. מחשוב קוונטי, כשיתחבר ל-AI יאפשר למודלים לעבד בעיות שהיום בלתי אפשריות בזמן סביר. השילוב בין העוצמה המיחשובית של המבנה הקוונטי, יחד עם המידע האינסופי שנגיש לבינה המלאכותית, הולך לשנות סדרי עולם. לא פחות. להערכתי, אם ניסע בזמן 50 שנה קדימה, לא נזהה את המקום שאליו הגענו (אולי הגזמתי, אבל אתם מבינים למה אני מתכוון).
חזרה למציאות. בכל זאת, לאנשים יש כסף והם רוצים להשקיע אותו, לא להסתפק בלדבר יותר יפה בשיחותמסדרון. שתי דרכים להיות חלק מהסיפור הזה:
הדרך הראשונה — מניות טהורות, כלומר חברות שכל עסקן הוא מחשוב קוונטי. כאן מתחילה הנקודה המעניינת: כל אחת מהחברות האלה עובדת על גישה טכנולוגית שונה לחלוטין מהאחרת. קחו לדוגמא את IonQ ו-Quantinuum שבונות על “מלכודת יונים” — כליאת אטומים בודדים בשדה חשמלי ועבודה עליהם. חברות אחרות, דוגמת Rigetti ו-D-Wave עובדות על גישות אחרות לגמרי. חברה אחרת, PsiQuantum שעדיין פרטית, בונה על פוטונים — כלומר, על חלקיקי אור. החברה הצרפתית PASQAL בונה על אטומים ניטרליים שנשלטים על ידי לייזרים. ומיקרוסופט מנסה גישה שאף אחד אחר לא בדיוק מחקה, שאם תצליח — עשויה להשאיר את כולן מאחור. אף אחד לא יודע מי יהיה הפורמט שינצח. זה בדיוק כמו תחילת שנות התשעים, כשלא היה ברור אם האינטרנט יישלח דרך כבלי הטלפון, דרך הכבלים של חברות הטלוויזיה, או דרך משהו אחר לגמרי. בשלב כזה, בניית תיק קטן שמחולק בין כמה חברות היא כנראה אסטרטגיה חכמה יותר מהימור על מנצחת אחת. לא כל אחת תצליח — אבל מי שיחזיק את כולן, יחזיק גם את המנצחת.
ויש עוד שכבה שכדאי לדעת עליה: חלק מהחברות המעניינות ביותר בתחום עדיין פרטיות, שכבר גייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים ועדיין לא ציבוריות (כלומר, אי אפשר לרכוש את המניות שלהן בבורסה). המוצלחות שבהן ירצו להגיע יום אחד לבורסה, ואנחנו צפויים לראות עוד הנפקות בשנים הקרובות. זה חשוב לזכור, כי המנצחות הגדולות של התחום אולי עוד לא ציבוריות היום — בדיוק כמו שגוגל לא הייתה ציבורית כשנטסקייפ (מי?) כבר נסחרה בוול סטריט. גוגל הגיעה להנפקה ב-2004, שנים אחרי שהאינטרנט כבר “עבד”, כשהיא כבר הייתה ענקית — ומאז המניה שלה עלתה אלפי אחוזים. גם מי שקנה את המניות לאחר ההנפקה, כשהחברה כבר היתה שווה מיליארדים, עדיין עשה הרבה כסף.
הדרך השנייה — מניות מעורבות, כלומר ענקיות טכנולוגיה שמחשוב קוונטי הוא חלק מהמחקר שלהן, לא כל העסק. באזור הזה, חברת IBM משקיעה בתחום הכי הרבה שנים ועם הגישה הכי עקבית. הממשל האמריקאי תגמל אותה עכשיו בהתחייבות להשקעה של 1 מיליארד דולר לתחום הזה בלבד. בנוסף, גוגל עצמה מחזיקה באחת המעבדות המתקדמות בעולם, ומיקרוסופט לא נשארת מאחר ומציגה גישה שונה לגמרי לבניית המחשב — שאם תוכח, עשויה להיות קפיצה גדולה. כשקונים את המניות האלה, הקוונטום מגיע כמעין אופציה: העסק הקיים מחזיק אתכם, והמהפכה — אם וכשתגיע — תגיע כבונוס.
אנחנו בשנת 1999 של הקוונטום. הטכנולוגיה אמיתית. הניצחונות הגדולים — עדיין לפנינו. מי שהשקיע בגוגל ב-2004, שלוש שנים אחרי שהאינטרנט התפוצץ ואחרי שהאבק שקע — עשה הרבה כסף. הסיפור הזה לא מתחיל ומסתיים בשאלה “האם קוונטום יצליח.” הוא מתחיל בשאלה “מתי” — ובשאלה הנובעת ממנה: כמה מהתיק שלכם אתם מוכן להכניס לפרויקט שהוא של עשור, לא של שנה.
נתראה באיגרת של השבוע הבא, או במהלך השבוע — אם לא אצליח להתאפק עד אז...