שבוע טוב. לפני שנכנס לנתונים — שאלה אחת. אם הייתם צריכים לנחש מהו המשתנה הכלכלי שמשפיע הכי הרבה השנה גם על הכיס הישראלי וגם על הכיס האמריקאי — מה הייתם אומרים? ריבית? אינפלציה? שער החליפין?
התשובה: הורמוז.
מיצרי הורמוז — הצוואר הצר שדרכו עוברת כמעט שליש מסחר הנפט העולמי, כבר הזכרנו אותו באיגרת #01 — חזר לכותרות. מחירי הנפט זינקו, ברנט עבר את רף 105 דולרים לחבית. וממצרי ים אחד, שתי כלכלות קיבלו תוצאות הפוכות לגמרי. בואו נפרק.
ישראל: הכלכלה שמנצחת את מי שהיא אמורה להפסיד לו
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) — הגוף ש(תיאורטית) אחראי על בריאות הכלכלות של כל מדינות העולם — פרסמה בחודשים האחרונים תחזית שגרמה לאנשים לשפשף עיניים: ישראל צפויה לצמוח ב-3.8% עד 4.4% ב-2026. ה-OECD, שאמון על ניתוח מדינות מפותחות, אפילו נקב ב-4.9%.
לשם השוואה: ארה”ב צפויה לצמוח 2.3%. אירופה — 1.3%. ממוצע מדינות ה-G7, כלומר שבע הכלכלות הגדולות בעולם — נמוך מ-2%.
ישראל, שנמצאת בפועל במצב מלחמה כמעט שלוש שנים, מתכננת לצמוח מהר יותר מכולן.
זה לא הכל. מדד ת”א 35 — מדד המניות הישראלי שעוקב אחרי 35 החברות הגדולות בבורסה — עלה כ-20% מתחילת 2026, אחרי שעלה 51.6% ב-2025 כולה. מי שהשקיע בבורסה הישראלית לפני שנתיים והחזיק חזק, שיחק אותה, ושיחק אותה בגדול. השקל, כפי שכתבנו כאן לא פעם, המשיך להתחזק — כ-7% מול הדולר מתחילת השנה.
מה מסביר את זה? כמה דברים שעובדים בו זמנית.
הראשון הוא חוב. יחס חוב לתמ”ג של ישראל — כלומר, כמה ישראל חייבת ביחס לגודל הכלכלה שלה — עומד על כ-70%. לשם השוואה, המצב ב 7 המדינות המפותחות הוא 123% בממוצע. כשכלכלה מתחילה ממצב פחות עמוס בחוב, יש לה יותר מרחב לנשום, להשקיע, ולצמוח. ישראל לא מושלמת בעניין הזה — הגירעון בתקציב גדל בזמן המלחמה — אבל ביחס לשאר העולם, היא עדיין במצב סביר.
השני הוא ייצוא. ייצוא הנשק הישראלי שבר שיא ב-2024 לשנה הרביעית ברצף. הגז הטבעי ממשיך לזרום ולהכניס מטבע חוץ. ההייטק לא עצר. אלו כלי יצוא שמביאים דולרים לתוך המדינה — ודולרים שנכנסים מחזקים את השקל. המגמה הזו המשיכה לתוך 2025 וגם לתחילת 2026.
השלישי הוא מה שלא קרה. הצרכן הישראלי לא קרס. השוק הנדל”ני לא התרסק. הבנקים לא חוו משבר. ולבנק ישראל יש עכשיו גמישות — אם וכאשר הלחימה תירגע, תחזית הצמיחה יכולה לקפוץ ל-5.5% לפי הנגיד עצמו. השוק כבר מתחיל לתמחר את זה.
ארה”ב: אינפלציה שלא מצליחה להירגע
עכשיו לצד השני של הסיפור.
מדד המחירים לצרכן בארה”ב לחודש אפריל 2026 הגיע ל-3.8% בחישוב שנתי — עלייה מ-3.3% בחודש הקודם. כלומר, לא ירידה. עלייה. ומי שזוכר את מורת היוגה ועורכת הדין מאיגרת #02 — האינפלציה הדביקה חזרה לכותרות.
מה דוחף? האנרגיה. מחירי האנרגיה עלו 17.9% בחישוב שנתי. בנזין — 28.4%. כל זה מגיע ישירות מהזינוק במחירי הנפט שהזכרנו קודם. כלומר, המתח באיזור — מה שדוחף את הצמיחה הישראלית בחלקו — הוא גם מה שמייקר לכל אמריקאי את הנסיעה לעבודה, את כרטיס הטיסה, ואת מחיר הסל בסופר.
ומה עם הריבית? הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה”ב) השאיר את הריבית ב-4.5%, והשוק עכשיו מעריך שיותר מ-59% הסיכוי הוא שלא תהיה ולו הורדת ריבית אחת ב-2026. בנק אוף אמריקה מדבר על שתי הורדות קטנות — ב-2027. לא השנה.
זה מה שנקרא – לא פה ולא שום. תקוע. הפד רוצה להוריד ריבית כדי לתת לכלכלה לנשום — אבל לא יכול, כי אינפלציה ב-3.8% לא מאפשרת לו. ואינפלציה ב-3.8% חלקה מגיעה מנפט שעלה בגלל מתחים גיאופוליטיים שהפד לא שולט בהם בכלל.
מה זה אומר בכיס שלכם
אם אתם ישראלים עם חסכונות בשקלים — כבר כתבנו כאן: מגמת השקל ממשיכה לעבוד לטובתכם. הכלכלה הישראלית לא זזה לפי הכותרות — היא זזה לפי מה שמפורט כאן. ועד שהמספרים האלה ישתנו, כיוון ההשקעה ברור.
אם אתם מחזיקים חסכונות בדולרים — שאלו את עצמכם שוב, לא בגלל שהדולר קורס, אלא כי היחס משתנה לאט לאט לכיוון אחד. שאלת “האם לקנות דולרים עכשיו” תמשיך לקבל ממני את אותה תשובה. (ומי שלא זוכר – חפשו את התשובה בסקירות הקודמות).
אם אתם אמריקאים או מי שנגוע באינפלציה האמריקאית — ההכנסה הפנויה האישית שלכם קטנה. לא בצורה דרמטית, אבל הדלק, הטיסה, וקניות הסופר עולים יותר. והריבית שאתם משלמים על הלוואות ומשכנתאות — לא יורדת בקרוב. אבל בשביל זה אתם לא צריכים אותי כדי לדעת, אז נשחרר. זה המצב וזה מה יש.
ואם אתם מחזיקים מניות אמריקאיות — האינפלציה הגבוהה בדרך כלל מכבידה על מכפילי הרווח (כלומר, על הנכונות לשלם מחיר גבוה על כל שקל של רווח). זה ממש לא אומר שצריך למכור את המניות, אם קראתם סקירות קודמות שלי אתם מכירים את דעתי החיובית לטווח ארוך על מניות גדולות, וטכנולוגיה בפרט. זה רק אומר שהסביבה פחות נוחה ממה שהייתה כשצפו שלוש הורדות ריבית השנה, וזה עשוי להשפיע על עוצמת הביצועים שלהן.
שתי כלכלות. אותה מלחמה. תוצאות הפוכות. ולא, זה לא מקרה.
נחיה ונראה.
נתראה באיגרת של השבוע הבא, או במהלך השבוע — אם לא אצליח להתאפק עד אז...