בזמן שהכותרות צועקות ‘מלחמה’, אנחנו נסתכל על מה שבאמת מזיז את המחטים – ועל איך זה משפיע על הכיס שלכם. נדבר על המצב, ההשפעה של שוקי המניות, ולא פחות חשוב מזה על שוקי האג”ח, על מחירי הנפט והזהב, ועל מה עושים קדימה – כל אחד בהתאם להערכתו על ההתפתחויות הקרובות.
השבוע שוב עמדו האירועים הכלכליים בסימן מלחמת ארה”ב-ישראל-המפרציות-איראן. איראן, בתור השחקן החלש צבאית באירוע, מחליטה להילחם את המלחמה הכלכלית. להערכתה, מחירי נפט גבוהים (נניח, מעל 100 דולר לאורך זמן), יפגעו בכלכלת ארה”ב דרך עליית מחירי הדלק והתובלה (שבעצם משפיעים על כל מוצר שמיובא לארה”ב – ויש הרבה כאלו), ומה שטוב מבחינתה הוא שהפגיעה תהיה מאוד מהירה, וגם תיראה בבירור לצרכן האמריקאי בתחנות הדלק. הצרכן האמריקאי כידוע מאוד רגיש למחיר התדלוק, ולכן גם ישים לב מיד לעניין, וגם ייפגע מיידית, בהתחשב בשימוש העצום שהוא עושה ברכב פרטי.
המעגל הזה ישפיע מיידית על האינפלציה, שהיא סך השינוי במחירים שאתם משלמים מדי חודש על כל שירות ומוצר שאתם צורכים, ובאופן היסטורי האינפלציה היא אחד מהגורמים החזקים ביותר המשפיעים על המצביע האמריקאי.
כידוע, השנה היא שנת בחירות לקונגרס (בית הנבחרים האמריקאי), לסנאט (בערך שליש ממנו ייבחר מחדש השנה) וגם בחירות למושלי מדינות רבות בארה”ב. כך שלמעשה, איראן מנסה להסביר לממשל האמריקאי, ולנשיא טראמפ בפרט, שהמשך המלחמה יגרום לו לאיבוד כוח משמעותי בבחירות הקרובות. זו המשוואה המלחמתית. היות שמטרת המשטר האיראני היא שרידות, הפסקת המלחמה היא היעד הראשון והמרכזי שלו.
איך איראן מתכוונת להשיג את המטרה הזו?
ראשית, סגירת מיצרי הורמוז, הוא הכלי האפקטיבי ביותר. מיצרי הורמוז שכולם מדברים עליהם, הם למעשה מעבר ימי, אשר בנקודה הצרה ביותר שלו נמתח לאורך 33 ק”מ בלבד בין איראן לבין עומאן בצד השני. במעבר יש בסה”כ שני נתיבים שבהם ניתן להשיט מיכליות כבדות, אחד הלוך ואחד חזור. רוחב כל נתיב הוא בסה”כ 3.2 ק”מ (2 מייל) ולכן אפשר להבין כמה פשוט, פיזית, לחסום את מיצרי הורמוז לתנועת נפט.
מה בעצם חוסמים?
חוסמים תנועת נפט מכל מדינות המפרץ החוצה (לרבות איראן כמובן), בהיקף של כ 20% מסך התנועה העולמית. כדי להבין מה המשמעות של 20% בתוך כל תנועת הנפט העולמית (או חמישית), דמיינו לצורך ההמחשה, שמתוך כל המוצרים שאתם קונים בחודש, שחשובים למחיה של משק הבית שלכם, פשוט “נחתוך” 20%. חמישית ממה שיש לכם במקרר, במזווה, בארון, במחסן, למעשה בכל מקום, פשוט ייעלמו. חמישית מכל העסקים שאתם רוכשים מהם מוצר או שירות, סגורים. הבנתם את ההשפעה על חיי היום יום?
אבל זה לא נגמר שם. גם גז נוזלי (LNG), שמהווה תחליף לנפט עבור הרבה מאוד מדינות, סופג בדיוק את אותה הפגיעה. כלומר, אם את מדינה שלא נסמכת על צריכת נפט, כי עברת לגז נוזלי, לא נחלצת מהסיפור. ואם את מדינה שמייצאת את הנפט או הגז, הבעיה שלך כנראה אפילו יותר גדולה.
מה עושים חוץ מהחסימה?
פוגעים במדינות השכנות, כדי שיפעילו לחץ על ארה”ב להפסיק את המלחמה. למדינות השכנות אין יכולות צבאיות מפותחות – הן נסמכות על ארה”ב – ואין להם גם מוטיבציה מיוחדת להיכנס למלחמה עם שכנה מיידית, שיכולה לגרום לצרות לטווח ארוך (לפרטים – אפשר לשאול את הסעודים איך הולך להם בעימות הבלתי נגמר עם השכנים מתימן, שמתוחזק לאורך זמן ע”י איראן).
גם האירופאים כמובן נפגעים מחסימת התנועה הימית, ולכן איראן, דרך פגיעה בתנועת הנפט והגז העולמית, מנסה לייצר קואליציה עולמית רחבה – מדינות המפרץ העשירות והחביבות במיוחד על הנשיא טראמפ, דרך מדינות אירופה המתונות אך בעלות הכלכלה החזקה וההשפעה הפוליטית, ועד למצביע האמריקאי.
ארה”ב מצידה מנסה להילחם באסטרטגיה האיראנית ע”י פתיחת מאגרי חירום של נפט למכירה לשוק, כדי להחליף את הסחורה ש”נתקעת” במיצרים. לדעתי זו מלחמה אבודה מראש, היות והמאגרים האלו מראשיתם מספיקים למספר שבועות קדימה, ולא פתרון אסטרטגי, ובנוסף הם לא מחליפים באופן מלא את כל מה שנתקע במיצרים, אלא חלק ממנה בלבד (בשל היתכנות לוגיסטית).
מה קיבלנו בשווקים הפיננסים, ומה אנחנו צפויים לקבל בשבועות הקרובים:
השוק מתחיל “להתמרמר”. שיווקו לו בתחילת המלחמה הצלחה מהירה וכבירה, דבר שהתבטא יותר דווקא בשוק המניות הישראלי, שחי על חלומות העתיד ומוכן להתעלם מפגעי ההווה, ולכן הדגים עליות שערים בתחילת המלחמה. השוק האמריקאי, שהיה יותר סקפטי, וגם לא היה לו ממש מה להרוויח מהמלחמה הזו (מה ששוב מציף את השאלה – מה היה לארה”ב לחפש בה, אבל זה סיפור אחר, וניגע בו בפעם אחרת), הסתכל בעיקר על פוטנציאל הנזק, ולכן ניתן לראות שככל שעברו הימים, מחיר הנפט עלה ומחירי המניות ירדו. במקביל, תשואות אגרות החוב לעשר שנים בארה”ב, עלו יחסית בחדות, מפחות מ 4% ל 4.4%.
Source - Seeking Alpha
הדבר הזה (עליית תשואות באגרות החוב) אומר בפשטות – ארה”ב, אתם הולכים להיכנס לבעיית אינפלציה בקרוב, זה לא יאפשר לבנק המרכזי להוריד ריבית, ובנוסף אתם תיאלצו להגדיל את חוב הממשלתי כדי לממן את כל הכיף הזה, וכשהחוב הממשלתי ממשיך לגדול, הריבית עליו ממשיכה לעלות.
המצב הזה מגלם צפי שלילי יחסית, ולכן עבור חלק מהמשקיעים הוא עשוי להיתפס כהזדמנות. משקיעים שחושבים שהמלחמה תסתיים (כך או אחרת) בימים הקרובים, כתוצאה מההבנה של הנשיא טראמפ והממשל האמריקאי שההפסד העתידי עבורם גדול מהרווח, יזכו לראות ריבאונד יפה גם במחירי המניות וגם במחירי האג”ח, במקביל לירידה במחירי הנפט והגז.
אם הממשל לא “יבין את הרמז” האיראני, וימשיך להעמיק את התקיפות, השוק יגיב בעצבנות – לאו דווקא בירידות נוספות. מה ההבדל בין עצבנות לבין ירידות? עצבנות מתבטאת בתנודה קיצונית ביותר בשערי המניות / אגרות חוב, כלומר – בימים טובים השוק עולה יותר חזק מימי עליות ממוצעים, ובירידות – אותו דבר רק הפוך. עצבנות מתארת תנודה חזקה לשני הכיוונים, כלומר בסך הכל השוק לא “ילך” לשום מקום – למעלה או למטה, הוא יישאר בערך באותן הרמות, אבל יעלה וירד בטווח קצר כמו ים גלי.
אם השוק יעריך שהעמקת התקיפות עשויה לקצר את המלחמה, חזרנו לתסריט הקודם. קניה. אם השוק יעריך שהעמקת התקיפות תגרום להתבוססות, שלא לומר “התבוצצות” בבוץ האיראני, התנודות לכיוון מטה (מניות ואג”ח) ומעלה (נפט וגז) יימשכו. היות שהמידע הגיאו-פוליטי אינו שקוף לחלוטין, ולפעמים ניתן לפרשנות נוגדת לכל צד, השוק עשוי לשנות את דעתו בטווחי זמן קצרים, ובחדות, עד להתבהרות התמונה.
אנומליה מעניינת – מחירי הזהב, ואיך מסבירים את זה?
Source - Seeking Alpha
עובדה ידועה לכל כלכלן מתחיל היא, שזהב הוא מכשיר המגדר אינפלציה, או חולשת מטבע. בשפה פשוטה, אם מישהו יחשוב שהמדינה נכנסת לחובות, והכסף שלה לא יהיה שווה הרבה בעתיד, הוא ירכוש זהב כדי שבעתיד הזהב הזה ייתן לו בחזרה כוח קניה – או הרבה יותר כסף (נניח דולרים), או – במקרה קיצון – מוצרים ונכסים. זה מה שקורה בשנתיים האחרונות – הדולר נחלש (מול כמעט כל מטבע ובעיקר מול הזהב), או במילים אחרות - מחיר הזהב עולה במונחים דולריים.
היינו בהחלט מצפים, שכתוצאה מהציפיות לאינפלציה ממלחמת איראן ושות’, מחיר הזהב ימשיך ויעלה, אך באופן מפתיע – דווקא החודש מחיר הזהב מתנהג בצמוד למחירי המניות. כלומר, יורד. למה? מספר אופציות, ואולי שילוב ביניהן:
1. הזהב משך אליו בעקבות המגמה החיובית החזקה גם משקיעים קטנים, או “ידיים חלשות”. משקיעים אלו מוכרים מתוך פחד, או כדי לממש רווחים, יחד עם נכסים אחרים שלהם, כחלק מתחושת “עכשיו מקטינים סיכונים, ויושבים על הגדר”. תופעה שראינו, להבדיל, גם בביטקוין.
2. הקטנת מינוף – משקיעים אמריקאים מקבלים הלוואות מהברוקרים שלהם כדי לקנות נכסים פיננסיים (מניות בעיקר) בסכום הגבוה מהקרן שלהם – סך הכספים שהפקידו בחשבון. כשהנכסים יורדים, הברוקרים דורשים בטחונות יותר גבוהים כנגד ההלוואות האלו, ומה יותר טבעי מאשר למכור מהאחזקה הרווחית והנזילה שיש להם בתיק, ולא מהמניה שירדה, ועכשיו עוברת לסטטוס “תפילה” שתחזור למחירה הגבוה?
3. מימוש רווחים קלאסי של “קנה בשמועות ומכור בחדשות”: אסטרטגיה ישנה-נושנה של משקיעים הינה לרכוש נכס – במקרה שלנו, זהב – מתוך ציפייה לאירוע שיעלה את מחירו (במקרה שלנו, מלחמה מול איראן). הציפייה עצמה מעלה את המחיר, וברגע שהאירוע מתרחש, המשקיעים מוכרים את הנכס, כי הציפייה עצמה מתחלפת (במקרה שלנו, ציפייה להפסקת המלחמה וירידת האינפלציה בעתיד). מרגע שהכיוון מתחלף – רוב מי שקנה, מוכר – גם המחיר עובר לירידות.
על מה אנחנו מסתכלים בשבוע הקרוב?
בעיקר על עובדות, פחות על הצהרות ופרשנויות. סיום הלחימה – מכל סיבה (ויתור אמריקאי מלווה בהצהרות “מכובסות” על ניצחון / החלפת משטר אמיתית / הסכם כניעה של המשטר הקיים תוך השארתו על כנו), יהפוך – לפחות בטווח הקצר – את מגמת השווקים. המשך הלחימה יכול להביא לשמירה על רמות מחירים נוכחיות של מניות, אג”ח וזהב, תוך תנודתיות חזקה לשני הכיוונים, או המשך הירידות.
נהניתם מהניתוח? שלחו אותו לחבר אחד שעדיין חושב שמחירי הדלק הם יד המקרה.
נתראה באיגרת של השבוע הבא, או במהלך השבוע – אם לא אצליח להתאפק עד אז...